<h1>כתוב שם לראב"ד — יבמות</h1>
<h2>דף מט.</h2>
במאור דף לז: ודף מ. ד"ה כתב הרי"ף. לרי"ף סי' קלח. כתוב שם: כתב הרי"ף ז"ל הלכות מיאון בכל[ל] הפרק הזה וכו', עד ולענין מיאון אינו כן אלא אשה נאמנת להחמיר אבל לא להקל עד שיבדקו שני עדים כשרים. אמר אברהם: משום הא לא איריא, אינה נאמנת להקל בדבר תורה שאינה נאמנת לאחר הפרק לומר הביאה סימנין וחולצת בנישואי תורה, ורבי שמעון קתני לה דלית לה חזקה כרבא [נדה דף מט.], ולית הלכתא כותיה [רי"ף יבמות דף מ:]. ואי רבי יהודה קתני לה ואתוך הפרק הוא [נדה דף מח:], נמי לית הלכתא כותיה. אבל בנישואין דרבנן ואפילו רבי שמעון לית ליה חזקה דרבא נאמנת אף להקל וכן לרבי יהודה ותוך הפרק, ומשום דהיא מילתא (חסר), אלא על פי נשים, הילכך נישואין דרבנן לאחר הפרק ובדקוה נשים ולא מצאו לה שתי שערות ממאנת שהרי אין חוששין שמא נשא בנישואין דרבנן שלא בעל אחר זמן וכן כתב הרב ז"ל.
